אם עסקה מסוימת לא נראית לנו, או לחלופין, נראית טוב מידי, כדאי לבצע חקירה קצרה בעצמינו בכדי לא ליפול בפח

ככל שהמערכת העסקית משתכללת יותר ואנשים פרטיים וכן בעלי עסקים מעוניינים להנות מהשגשוג הרב הקיים בענפים העסקיים השונים, אנו שומעים מידי פעם על מעשי נוכלות כאלה ואחרים. חלקם בהיקפים קטנים וחלקם במאות מיליונים ועד מיליארדים, אך המשותף לרובם הוא ש-"בחוכמה בדיעבד" היה אפשר לזהות כל מיני סימנים שיכלו להזהיר אותנו מאותה עסקה מפוקפקת. ובעידן בו הכול חשוף ברשת היכולת להשיג את המידע הינה פשוטה וקלה ואנו לא נדרשים להיות בלשים ידועים ולחקור ממצאים רבים.

מקרים שכדאי לבדוק

כבעלי עסקים אנו נתקלים בעסקאות רבות המגיעות לפתחנו:  עסקאות של קניית מלאי במחיר טוב, עסקאות של רכישת נדל"ן קיים, כניסה לשותפות עסקית בנכס שהולך להיבנות, קרן השקעות ייחודית המעניקה לחבריה תשואה גבוהה של אחוזים רבים או אפשרות להיכנס כמשקיעים לחברה בעלת פטנט ייחודי שקיבל אישורים ועבר בדיקות רבות והוא לפני הפריצה הגדולה. לא שכל העסקאות הללו הינן עסקאות רמאות ואנו שמים את כפינו על קרן הצבי, אך עסקאות מוצלחות בתחומים שונים הביאו נוכלים להציג מצגי שווא לאנשים רבים, בניהם אנשי עסקים ותיקים ומוכרים, ובאמצעות דמיון לעסקאות אלה הצליחו להביא לגזילת כספם של המעוניינים להשתתף בעסקאות מעין אלה.
אך לא תמיד מדובר דווקא בעסקאות גדולות ומשמעותיות, לעיתים עומד מולנו בעל עסק אחר המעוניין לקנות מאיתנו מוצרים או למכור לנו מוצרים שונים והעסקה על פניה נראית לגיטימית לחלוטין אך תנאי התשלום של העסקה מעט שונים מתנאי התשלום להם אנו רגילים – פה המקום להטיל ספק בעסקה ולנסות לבצע בחינה של בעל העסק העומד מולנו.

אמצעי בדיקה שונים

לא צריך להיות שרלוק הולמס בכדי לבצע בדיקה ראשונית וגם אין צורך ביכולות מודיעיניות גבוהות של  גופי הביון השונים בכדי לבצע בדיקה מהירה על עסקה או על בעל עסק, לפני שנכנסים לעסקה.

אמצעים חינמיים:
גוגל – ביצוע חיפוש מהיר בגוגל יביא לנו מידע זמין ומהיר על תגובות של אנשים למוצר או לעסקה, מידע על האנשים הקשורים לעסקה וכן ראשי פרקים של פסקי דין הקשורים לאותם אנשים ולאותה עסקה שאנו מעוניינים לבדוק. מומלץ לבדוק בגוגל דווקא בדפים הרחוקים יותר ולא רק בעמוד הראשון או השני.
רשות המיסים – עובדים מול בעל עסק מסוים, היכנסו לרשות המיסים ובדקו האם יש לו בכלל מספר עוסק מורשה/ח.פ.
רשתות חברתיות – פייסבוק או לינקדאין יכולות להיות פלטפורמות טובות לבירור על אנשים או עסקאות. שיימינג היא תופעה מוכרת ומכוערת ברובה אך לעיתים נמצא ידיעות אמיתיות על עסקאות שאינן אמיתיות.
רשות האכיפה והגביה – אפשרות להקיש שם ותעודת זהות של אדם ולגלות האם הוא נמצא ברשימות חייבים או מוגבלים שונים.
בנק ישראל – בבנק ישראל ניתן למצוא מידע על חשבונות שהוגבלו או נמצאים בהגבלה חמורה.
הכונס הרשמי – בדיקה על ידי הכנסת שם מלא, תעודת זהות או ח.פ של חברה וקבלת מידע  על הליכי כינוס או שיקום כלכלי.
מרשמים שונים – חיפוש במאגרי מידע המכילים רשימות לפי רישיונות שהונפקו: עורכי דין, קבלנים, מתווכים, מהנדסים, רו"ח ועוד.

אמצעים בתשלום:
מאגרים משפטיים (תקדין, נבו) – כניסה לפסקי דין שפורסמו ולמסמכים הפתוחים לציבור במהלך הליכים משפטיים. על ידי הקשת מספר הליך משפטי או חיפוש על פי שם.
מאגרי מודיעין עסקי (BDI, B&D) – בדיקת עוסק מורשה  או חברה על ידי הקשת שם או מספר עוסק/ח.פ וקבלת מידע עסקי גלוי על מצב פיננסי, סכסוכים עסקיים שהגיעו לבית משפט ועוד.

לסיכום

אם נחשוד בכל אחד שיבוא לבצע איתנו עסקה ככל הנראה לא נצליח לבצע אף עסקה אף פעם, אך בבואנו לבצע עסקה, קטנה כגדולה, עלינו לשמור על עצמינו טוב ולבחון האם העסקה עומדת בכל הפרמטרים שאנו מציבים לעצמנו בקו העסקים השוטף שלנו. אם היא חורגת מהפרמטרים שהצבנו לעצמנו מומלץ לבצע מעט בדיקות ראשוניות בכדי להיות בטוחים שאנו מעוניינים להתקדם עם העסקה ושהיא כשרה מבחינתנו.