קיום חדשנות בעסק אינו מחייב להמציא את הגלגל, אך הוא יכול להמציא פלח לקוחות נוסף שלא היה לנו עד כה

הגדרתה של חדשנות היא יצירת ערך מוסף באמצעות פתרונות לצרכים. הפתרונות הללו ניתנים באמצעות שימוש במוצרים, שירותים, תהליכים או טכנולוגיות יעילות יותר מבעבר. בשונה מהמצאה, חדשנות עוסקת בשיטה או ברעיון טובים יותר, ואילו המצאה הינה נוגעת יותר לתהליך ולאופן היצירה. בשנתיים האחרונות אנו עדים למבחר פעילויות חדשנות שעסקים שונים וגופים ממשלתיים נוקטים בכדי להתאים עצמם לסביבה הפיזית המשתנה ובעיקר לסביבה העסקית המשתנה.  ראינו בתקופת הסגרים כיצד עסקים החלו לקיים חדשנות רבה בכדי להגדיל את אפשרויות השירות והמכירה שלהם: משלוח תרופות עד הבית, מידע רפואי נגיש באינטרנט, חתימה על מסמכים משפטיים באמצעות שיחת זום ועוד. אנו רואים שגם המערכת הפיננסית מתיישרת ומקדמת חדשנות: הפקדת שיקים בסלולרי ופתיחת חשבון בנק באמצעות שיחת וידאו אלו רק חלק מהשירותים החדשניים שנראים לנו היום מאד ברורים, אך לפני 4-5 שנים לא היינו מאמינים שתהייה אפשרות כזו. בעולם בו הטכנולוגיה מתקדמת ב-"שנות כלב" (כל שנה יש קפיצת התפתחות טכנולוגית שוות ערך ל-7 שנים) כל עסק חייב לחשוב על חדשנות בתחומו.

בניית חדשנות

גם הרעיון הכי טוב לא "נופל מהשמים" אלא מחייב חשיבה והבנה שזהו הרעיון שאיתו הולכים הלאה והוא זה שמייצג את הצורך של לקוחותינו.
נקודת ההתחלה הינה מיפוי – הבנת הצורך של קהל לקוחותינו והבנת היכולות של מתחרינו. בנקודה זו אנו נבחן האם יש לנו שירות/מוצר שיכולים לתת ללקוחותינו ערך מוסף גבוה יותר מאשר נותנים המתחרים שלנו, ועלינו לבחון האם יש לנו את היכולת לקדם את החדשנות בעסק שלנו. לדוגמא: מקדונלד'ס, הנחשבת רשת מזון מהיר, החלה בהגשת המנות לשולחן. על ידי הקמת מערך קופות אוטומטיות התפנו עובדים רבים להכין את האוכל וגם להוציא אותו לשולחנות. זיהוי הצורך של הלקוחות לא לעמוד זמן רב בתור ולמצוא שולחן פנוי כמה שיותר מהר הביא גם לרשת חסכון בכוח אדם. והחדשנות – שינוי תהליך ההזמנה.
הנקודה הבאה היא הצבת יעד – המטרה אליה אנו שואפים להגיע. יעד זה צריך להיות ריאלי ולהיות חלק מתוך הפעילות השוטפת של העסק. החדשנות העסקית שנקיים לא יכולה לשנות את מהות העסק ולא להזיז אותו מהר מידי ממרכזי הרווח הקיימים בו כיום.
נקודה נוספת הינה יצירת בידול –  להראות שהחדשנות שלנו אינה העתקה של תהליך של מתחרה, אלא משהו חדש שייצור "הפרעה" בתהליכים הקיימים בתחום זה. הפרעה/זעזוע הינם שינוי תהליך קיים בכדי ליעל אותו או לקצר אותו. דוגמא לכך הינה הפקדת שיקים בסלולרי שהזכרנו בתחילת הכתבה – ברגע שלא צריך ללכת לבנק להפקיד את השיק יש יתרון משמעותי ללקוחות לפתוח חשבון בבנק זה, כי זה חוסך להם המון זמן.
בבניית החדשנות יכולים להיות גם כשלים שונים הנובעים בדרך כלל מחוסר אמונה באימוץ החדשנות, מהתקבעות או רצון ליציבות יתר במוצרים או בשירותים הקיימים בעסק ולעיתים זה נובע מהתעלמות משינויים עסקיים שקורים בסביבה העסקית הקרובה לנו.

שילוב החדשנות

בכדי לשלב את החדשנות כחלק מהפעילות השוטפת של העסק ניקח כדוגמא רשת חנויות בגדים מקומית המעוניינת לקיים חדשנות עסקית, החנות החליטה לפתוח אתר אינטרנט לביצוע מכירות והקמת מערך שילוח שיאפשר העברת המוצרים ללקוחות ואפשרות להחזרות.
בעלי הרשת ביצעו מספר מהלכים בכדי לקדם את אתר המכירות, כדוגמת תוכנית עסקית להקמת כל פעילות חדשה:
שלב ראשון – ביצוע תוכנית עבודה שנתית (מחולקת לחודשים ואף לשבועות) והצבת יעדים ריאליים המתאימים לשלבים השונים בהטמעת החדשנות העסקית ברשת.
שלב שני – הגדרת תקציב לכל שלב והצבת צוות ניהולי המתאים להובלת התהליך. במקרה זה (ואף עדיף תמיד) הוגה הרעיון החדשני הוא זה שיוביל את הצוות לביצוע התהליך ולקידום החדשנות העסקית.
שלב שלישי – ביצוע ישיבות בקרה תקופתיות בכדי להתאים את התוכנית ויעדיה לפי הביצוע בפועל, לבחון ולבקר את הפעילות החדשנית הכללית והתאמתה להמשך ביצוע או חישוב מסלול מחדש.

לסיכום:

תהליך של שינוי וחדשנות עסקית דורש קודם כל שינוי תרבותי ומחשבתי. אמירה של חדשנות אינה מספקת ויש להאמין בנושא בכדי להגיע ולייצר את השינוי הנדרש בעסק, עם כל החששות והדרישות שזה ידרוש מבעלי העסק, בייחוד בתשומת הלב הניהולית לתהליכים חדשניים.
בעלי העסק צריכים לדעת לתת את תשומת הלב הניהולית הזו במקביל ותשומת הלב הניהולית הנדרשת מהתהליכים הנוספים הקיימים בעסק והמשמשים במרכזי רווח נוספים.
חדשנות תקדם את העסק הלאה אך חוסר בחדשנות, לא רק שתיתן לעסק לעמוד במקום, אלא גם תגרום לו להיסחף אחורה עם הזרם השוטף בעוד מתחריו יצליחו להתקדם הלאה במעלה הזרם.