כאשר אנו מכריזים כי "ניפגש בבית המשפט" עלינו לקחת בחשבון את כלל העלויות, הישירות והעקיפות, של ההליך המשפטי

כמי שמצוי בקשר עם גופים עסקיים רבים אני נתקל רבות בהליכים משפטיים כאלה ואחרים הנובעים מפעילות עסקית שוטפת של גופים שונים. סכסוכים עסקיים נגרמים מסיבות רבות בניהם: חוסר התאמה בין המוצר המובטח למוצר בפועל, איחור בהעברת המוצר או הציוד הנדרש, הגשה וביצוע פרויקט במסגרת מכרז, שיתוף פעולה ותיק שנעצר לפתע ועוד מקרים רבים. סכסוך עסקי יכול מהר מאד להתדרדר לסכסוך משפטי כאשר כל צד מהצדדים בטוח כי הצדק עימו ואינו מוכן לוותר על הכנסותיו ובטח לא על עקרונותיו.
כדוגמה ניקח את אייל שהחליט לתבוע את אמיר על סכום של כ-700 א' ₪ בשל איחור בסיום פרויקט בניה.

עלות ישירה

ברגע שאייל החליט לתבוע את אמיר הוא בעצם מאשר שבתחשיב הפרויקט יש לו הפסד של 700 א' ₪. התחשיב נעשה לפי ההכנסות הצפויות שהיו מגיעות לאייל במידה ואמיר היה מסיים את הפרויקט בזמן ועד לנקודה שבה באמת הסתיים הפרויקט.

אייל החליט לפנות למשרד עורכי דין, לא מהיקירים ביותר, והתבקש להעביר למשרד כ-35 א' ₪ לתחילת התהליך וכן התחייב כי עוד 10% מסכום הזכייה במשפט יועבר לעורכי הדין כחלק משכר הטרחה. מייד לאחר התשלום הראשוני החל משרד עורכי הדין לעבוד על התיק ותוך כשבוע היתה תביעה מוכנה להגשה בבית המשפט. בתוספת עלות עו"ד ועלויות נוספות הוחלט להגיש את התביעה על סך של 850 א' ₪.  מייד עם הגשת התביעה נתבקש אייל להעביר לבית המשפט את עלויות אגרת בית המשפט ע"ס 2.5%, כ-21 א' ₪  נוספים.

סה"כ הוציא אייל עד כה כ-55 א' ₪ וזאת לפני הוצאות נוספות, במידה ויהיו, בתביעה זו, ולפני התשלום הסופי של 10%.
אמיר שהופתע מאד מהתביעה התקשר במיידית לעורך הדין שלו, ששמע את הצד שלו ואמר לו שאין בעיה והם יתנגדו לתביעה ובמקביל גם יגישו תביעה נגדית כי העיכוב בפועל נגרם בשל דרישות משתנות של אייל לאורך הפרויקט. גם אמיר נאלץ להוציא כ-55 א' ₪ בשל אותם תנאים וגם לו צפוי איזה תשלום על בסיס הצלחת עור דינו להוריד את סכום התביעה לסכום אפסי.

עלות עקיפה/עלות אלטרנטיבית

ההפסד שנקבע על ידי אייל הינו של 700 א' ₪, ההפסד אינו הפסד בפועל אלא אובדן הכנסה. כך שבפועל הרווחיות על אותם 700 א' ₪ בניכוי ההוצאות של תפעול הפרויקט היו מביאים את הרווח התפעולי לכ-350 א' ₪ (שזה רווח תפעולי יפה…) ובתוספת עלויות המימון שנאלץ אייל להתמודד איתם בשל איחור הפעלת הפרויקט מביאות את התוצאה הבאה:  אובדן הכנסה נטו של 350 א' ₪ והוצאה בפועל של 50 א' ₪.
במקביל עשה אמיר את החישובים שלו לנושא התביעה והגיע למסקנה כי העלויות של העיכוב והשינוי שנדרשו על ידי אייל במהלך הפרויקט שבוצע עלו לו כ-20 א' ₪ והרווחיות בפרויקט זה היתה בסופו של דבר טובה והוא לא מוכן לשחוק אותה כעת בתשלום של אותם 850 א' ₪.
אז המסקנה הראשונית של שניהם היתה, כל אחד מהצד שלו, שהעלות האלטרנטיבית או ההפסד האלטרנטיבי לא היה נורא כל כך.
אבל בכדי להצדיק את הצד שלו בתביעה ביקש אייל מדני, מנהל הפרויקט, שיעזוב כרגע את המכרז שעליו הוא עובד ויתפנה לבצע חישובים מלאים לגבי ההפסד שנגרם לחברה בעקבות העיכוב שנוצר. במקביל, ביקש אמיר מעדי, מנהלת החשבונות, שתעצור את בדיקת עלויות הספקים ותבדוק את העלויות הישירות והעקיפות המלאות של השינויים והעיכובים בפרויקט שבוצע כאילו היה זה הפרויקט היחיד של החברה. וכך השקיעו אייל ואמיר שעות עבודה רבות של עובדים שבמקום לקדם פעילות אחרת ורווחית לחברה השקיעו את זמנם בפעילות שאינה מייצרת הכנסה ואף לא ידוע מה תהייה תוצאת התביעה המשפטית המתנהלת.

 לסיכום
ככל והתגובה האוטומטית של כולנו תהייה להיפגש בבית המשפט אנו לא פתוחים להבין כי ישנם פתרונות נוספים שהעלות עליהם נמוכה בהרבה. הליך משפטי הינו הליך המביא עימו השקעת משאבים רבים: כספיים, עסקיים ונפשיים. התוצאות בדרך כלל גורמות לאכזבה לשני הצדדים, מאחר וכל אחד בטוח שהוא הצד הצודק. בהגיענו לבדוק את העלויות הכלכליות של תביעה משפטית עלינו לקחת בחשבון את העלות הישירה של ההליך וכמובן את ההפסד האמיתי שנוצר בפועל ולבחון האם כדאי לפנות להליכים משפטיים או לנסות ולפתור את הסכסוך העסקי בצורה נעימה ופחות יקרה לשני הצדדים.