הצורך בקנייה או בהחלפת רכב בעסק הינה החלטה הכוללת פרמטרים רבים  בניהם סוג הרכב וגודלו, תקופת החזקת הרכב ובעיקר מחירו ותצורת מימון

לכל עסק יש את הדרישות הספציפיות שלו לרכבים המשמשים את עובדיו. ישנם עסקים הנדרשים לרכבי הובלה בעלי יכולת העמסה גבוהה ומנוע חזק, ישנם כאלה שיסתפקו בטנדרים שונים לביצוע משימות השוטפות של העסק מול לקוחותיו וישנם עסקים הנדרשים לרכבים פרטיים בלבד לטובת עובדי החברה, סוכניה ומנהליה.
מאחר ושני המקרים הראשונים הינם של רכבי עבודה בהם הדרישות הספציפיות מהעסק הן שמכתיבות את ביצוע העסקה, המקרה השלישי – הרכב הפרטי, הוא המקרה בו נעסוק.

בסוגיית הרכב הפרטי ישנם שיקולים שונים לגבי יצרן, דגם ואף צבע, אך השיקול המשותף לכלל העסקים הינו מחירו של הרכב וכיצד לממן את הקניה.

היבט המיסוי
הפעם נתחיל דווקא מהסוף. בנוגע למיסוי, תמיד יהיה מי שיישא בהוצאות המיסוי….
מבחינת העסק – לא משנה איזה דגם נבחר, מה יהיה הצבע הרכב או כמה דלתות יהיו לו, בכל שיטת מימון שנבחר שיעור המיסוי יהיה פחות או יותר אותו הדבר. ברכבים פרטיים ההכרה בהוצאות הטיפול והאחזקה השוטפות הינן כ-45% ואילו בדלק כ-66%. במידה והרכב מוצמד לעובד מסוים, והדבר מתבטא כמובן בשווי השימוש למס בתלוש השכר, יוכרו מלוא הוצאות הרכב

מבחינת העובד – כאשר הרכב מוצמד לעובד, ישלם העובד 2.5% משווי רכב חדש, לאורך כל תקופת הצמדת הרכב לעובד. גם אם הרכב צמוד לעובד כבר מעל 4 שנים, העובד ימשיך לשלם את שווי המס כעל רכב חדש.

שיטות הקניה והמימון השונות

השכרת רכב – בדרך כלל תהייה היקרה יותר מבין שיטות המימון השונות. הסיבה לכך טמונה בעובדה שרכבי השכרה בדרך כלל נלקחים לתקופות קצרות וכך מתמחרים את יום ההשכרה של רכב כזה. במידה ונחתום על הסכם מול חברת ההשכרה שאנו לוקחים את הרכב לתקופה ארוכה אנו ככל הנראה נתקרב למחירו של הרכב בעסקת ליסינג תפעולי. יתרון גדול של שיטה זו: מעבר לתשלום העיקרי השוטף של הדלק, אין כמעט הוצאות נוספות שיהיו לעסק על רכב זה.
ליסינג תפעולי – בשיטה זו העסק מקבל לידיו רכב חדש לחלוטין אשר "מושכר" למספר שנים ובהתאם לכך גם מחירו החודשי הולם את תקופת השכירות הארוכה. גם בשיטה זו, מעבר להוצאות הדלק, כמעט ואין הוצאות שוטפות על הרכב. יתרון נוסף לשיטה זו, ולשיטת השכירות, הינה שכאשר הרכב ניזוק או מתקלקל ונדרש לתיקון, חברת ההשכרה או הליסינג תחליף את הרכב למספר ימים ותתפעל את תיקון הרכב בעצמה ללא בזבוז זמן מיותר של בעל העסק או עובדיו. יש לקחת בחשבון שעלויות התפעול הינן רבות וגם עליהם מעוניינת חברת הליסינג לכסות על העלויות התפעוליות שלה עצמה, וגם להרוויח מהתוספות הנדרשות לביצוע העסקה התפעולית.
ליסינג מימוני – סוג זה של שיטת מימון היא בעצם הלוואה עבור הרכב באמצעות אחת מחברות הליסינג. בשיטה זו ישנו לוח תשלומים קבוע והלקוח יודע בכל רגע נתון כמה הוא משלם. בשל העובדה כי בדרך כלל עסקאות מסוג זה אינן כוללות טיפולים, תשלום ביטוחים או תיקונים כאלה ואחרים, התשלום החודשי הקבוע על הרכב יהיה נמוך משמעותית משיטת הליסינג התפעולי. בשיטה זו נהוג גם לתת מקדמה בתחילת העסקה וכן ישנו סכום כסף שנשאר לסוף העסקה ובאמצעותו יכול העסק לרכוש את הרכב וללא המשך תשלומים לחברת הליסינג. בעסקה זו הרכב רשום ומשועבד לחברת הליסינג עד לסיום העסקה ורכישת הרכב, או בקשה של העסק להחליפו ברכב חדש ובעסקת ליסינג חדשה. יתרון בשיטה זו הינה שאנו כעסק יכולים לבצע השוואת מחירים בין עסקאות ליסינג בחברות שונות וכן אנו לא מחויבים לביצוע ביטוחים והוצאות שוטפות אחרות ובכך יכולים לעשות גם השוואת מחירים במוצרים הנלווים לרכישת הרכב.
הלוואה – ככל הלוואה, שניתן לקבלה בגופים בנקאיים או חוץ בנקאיים, הינה פריסה של סכום הקניה לתקופה של מספר שנים. גם בסוג מימון זה, יידרש העסק לשעבד את הרכב לטובת הגוף המממן. ישנם מקרים בהם הגוף המממן ויבואן הרכבים החליטו על מתן הטבה לרוכשי הרכב ולהעניק ריבית נמוכה יותר לעסקאות מימון מסוימות. חשוב לדעת כי בשיטה זו , בדומה למקדמה ולסכום בסוף העסקה כפי הנהוג בעסקאות ליסינג מימוני, יזדקק העסק להביא מקדמה קצת יותר גבוהה כי לא נהוג בשיטה זו, של מתן הלוואה,  להשאיר סכום כסף לסוף העסקה. היתרון של שיטה זו, כמו גם בליסינג המימוני, הינה שאנו לא מחויבים לשום "עסקת חבילה" על מוצרים הנלווים לרכב כגון ביטוח או טיפולים.

לסיכום

לאחר שהחלטנו איזה רכב לקנות ובדקנו טוב שהרכב יתאים לצרכינו העסקיים בשנים הקרובות נפנה לבדיקת אפשרויות המימון שעומדות לפתחינו.  בכל שיטה שנבחר, למעט שכירות חודשית, ככל שנחזיק את הרכב אצלנו יותר זמן, כך נהנה יותר משימוש ברכב שהופחת והוצאות המימון ירדו משמעותית על רכב זה. מצד שני, רכב ישן יותר בדרך כלל גם נדרש ליותר טיפולים. מומלץ לבדוק עם רואה החשבון של העסק כיצד עלינו לדווח את הוצאות הרכב ולקבל את ההכוונה הנכונה לגבי נושא הצמדת הרכב לעובד, הכרה בהוצאה ותשלום שווי המס של העובד.