מדוע קשה יותר לגייס אשראי בנקאי

אם אתם מרגישים שהמערכת הבנקאית מקשה קצת יותר על מתן אשראי בימים אלה, אתם לא לבד. מגיפת הקורונה בשנה האחרונה בתוספת עליית הרגולציה הנדרשת מהמערכת הבנקאית מערימה קשיים במתן אשראי גם על המערכת הבנקאית וגם על הלקוחות.

השנה האחרונה לא היתה קלה לאף עסק. כולנו נאלצנו לחשב מסלול מחדש ולבחון כיצד עלינו לשנות ולהתאים את הצרכים של העסק ושל הלקוח בכדי להמשיך ולנהל את העסק במציאות המשתנה. כמונו, כך גם המערכת הבנקאית, שמצד אחד עומדת מול הלקוחות שזקוקים לתוספת אשראי בכדי להמשיך להתקיים גם בימים שאין מכירות ואנו בסדר ומצד שני, כנאמנה על כספי הציבור המופקדים אצלה, כיצד מוחזר האשראי שניתן לעסקים רבים כלכך במהלך השנה האחרונה.

בשנים האחרונות עוברת המערכת הבנקאית בישראל תהליכים רבים בנושא הרגולציה. הצורך של הבנקים בישראל לעמוד בסטנדרטים של מערכת הבנקאות במדינות ה-OECD גורם, חדשות לבקרים, לשינויים בפעילות מול לקוחות הבנקים השונים והקשחת התנאים לקבלת אשראי בנקאי. במקביל, דרישות הממשלה במהלך משבר הקורונה למתן אשראי דרך המערכת הבנקאית ומתן הקלות למערכת הבנקאית בכדי שתיתן את האשראי הזה השאירו את המערכת הבנקאית במצב של בילבול: האם לסייע מהר ולספוג הפסדי אשראי אח"כ או האם למתן את מתן האשראי ולגרום לתגובות שרשרת של קריסת עסקים.
קבלת ערבות נוספת והגדלת חלקה של המדינה בערבות זו איפשרה לבנקים לתת את האשראי הנדרש למערכת העסקית והורדת הסיכון הבנקאי אך הורידה לבנקים את שיקול הדעת וחייבה אותם לעמוד בסטנדרטים נוספים שדרשה המדינה ולכן יכולת הבנק לשינוי או למתן אשראי נוסף הוגבלה ע"י הפרמטרים של המדינה.

חברות "זומבי"

אחת הטענות של הבנקים והגופים המממנים הינה שמתן המענקים השונים והאפשרות להציג ירידה במכירות אפשרו לעסקים רבים להמשיך ולהיות מונשמים מלאכותית על ידי אותם מענקים והלוואות שונות. אותם עסקים גם כך חוו ירידה במכירות בלי קשר לתקופת הקורונה והאפשרות להציג ירידה במכירות בשל הקורונה היתה קלה. ככל שהירידה במכירות היתה גדולה יותר כך המענקים היו גדולים יותר ואף ישנם עסקים שבכוונה הפסיקו פעילות בכדי לקבל את אותם מענקים ולא סגרו את העסק בשל היכולת להמשיך ולקבל מענקים, למרות שבפועל העסק היה אמור להיסגר בשל חוסר היתכנות כלכלית.
טענה נוספת הינה מתן גרייס לשנה על תשלומי הקרן והשתתפות המדינה בתשלומי הריבית בשנה הראשונה במסלולים השונים של הקרן בערבות מדינה. הגופים המממנים השונים חוששים כי בימים אלה, כאשר נגמרת התקופה בה העסקים נהנים מאי תשלום קרן וריבית בהלוואות שניתנו לפני שנה, יחל גל של בעיות תזרים לעסקים שלא יוכלו לעמוד גם בהחזר החודשי של תשלומי ההלוואות שניתנו בערבות המדינה.

מה זה אומר לגבינו

אז נוסף לכל החששות שיש למערכת הפיננסית בארץ בשל השפעות הקורונה, מצטרפים פרמטרים נוספים שהמשיכו להתגבר ברגע בעקבות דרישות שונות של תקינה בנילאומית – תקינת באזל.
אם בעבר, בכדי לפעול באמצעות הבנק, בעליו של עסק נדרש להיכרות אישית עם מנהל הסניף, לוותק בפעילות ולהיסטוריה "בנקאית" טובה, כיום ישנם פרמטרים נוספים הנכנסים להתנהלות זו.
כאשר בוחן הבנק מימון של עסקה מול לקוח מסוים, הוא לא בוחן רק את הלקוח ואת ההיסטוריה הבנקאית שלו, אלא גם את העסקה, את יכולת ההחזר ואת הביטחונות המוצעים ע"י הלקוח . זאת, מול עסקאות נוספות בענף שבו פועל הלקוח ומול עסקאות דומות שביצע הבנק בעבר בתחום זה. ניהול הסיכונים, הקצאת הון, קבוצות לווים, מתודולוגיית אשראי של הבנק, דוחות כספיים של העסק ושל עסקים נוספים בענף, סוג הענף שבו העסק פועל, דירוג הסיכון מהלווה, תמחור מונחה סיכון, יכולת החזר, הון עצמי, איתנות פיננסית של העסק ושל בעליו ועוד, הינם חלק מהפרמטרים הנוספים המנחים היום את המערכת הבנקאית בבואה לבחון עסק או עסקה חדשה.
בנוסף, השפה הבנקאית והשפה העסקית לעיתים מדברות באותן מושגים, אבל משמעותן לכל צד היא שונה ולכן בעוד בעל העסק מדבר במונחי רווחיות תפעולית שוטפת, הבנקאי בוחן דוחות ובודק רווחיות נקודתית ע"פ אותם דוחות ומנסה להתאים את מה שרואה בדוחות למה שמספר לו בעל העסק. ההבדל בשפת הדיבור יוצר לעיתים פער בין יכולות העסק ויכולת בעלי העסק להציג את פעילותו לעומת מה שהובן על ידי הבנקאי.

 

תהליך קבלת אשראי במערכת הפיננסית

בכדי לאפשר לעסק לקדם את פעילותו ולקבל אשראי במערכת הפיננסית הבנקאית או החוץ בנקאית כדאי לבצע כמה שלבים:

  1. להשאיר את הגוף המממן בתמונה לאורך כל התהליך – הגוף המממן יכול לחוות דעתו מבחינת האשראי הניתן לגבי הפעילות החדשה והאם יוכל לממן אותה ואף להציע מספר כלים למימון פעילות זו.
  2. הכנת תוכנית עסקית/כלכלית הכוללת את התקציב והתחזית לפעילות.
  3. להציג את העסקה לכל הגופים המממנים. לעיתים עסקה יכולה להתבצע בגוף אחד ולא בגוף אחר בשל מתודלוגיית אשראי שונה ודרישות רגולטוריות שונות בין הגופים המממנים השונים.
  4. הצגת התוכנית בשפה "אשראית-מימונית", שלעיתים שונה מהשפה העסקית, אך מסייעת לגוף המממן להבין "מתי חוזר הכסף".

 

מאחר ומעבר למשבר הקורונה שעשה זעזוע גדול במערכת העסקית והפיננסית קיימים פרמטרים נוספים ברגולציה הבנקאית אשר אינם תמיד בשליטתו של בעל העסק ואף לא של הבנקאי, אך היכולת להכירם ולהציג את העסק באופן שעונה על כלל הסעיפים יכול לקדם פעילות של עסק אחד לעומת עסק אחר שאינו מציג את הדברים באופן הנכון, מומלץ וכדאי להתייעץ ולשתף בעל מקצוע בכדי שיסביר את הדברים בצורה נכונה ו"מגשרת" בין הידע העסקי לידע הבנקאי.

* המידע בכתבה אינו מהווה המלצה, אינו מהווה ייעוץ ואינו תחליף לייעוץ

אהבתם? שתפו:

פייסבוק
טוויטר
לינקדאין
וואטסאפ
Picture of יואב שטרן

יואב שטרן

בעל משרד לליווי פיננסי, ליווי עסקי ופתרונות מימון ואשראי שונים לעסקים וחברות.

השאירו תגובה

דילוג לתוכן